לכבוד שבוע הספר מאזיני התכנית דברמן הוזמנו להוכיח את כישורים ספרותיים בשידור חי. בתחילת התכנית אריאל ברמן נתן למאזינים שורה שפותחת סיפור והמאזינים יצרו יחד סיפור בהמשכים כשכל מאזין כתב שורה אחת בלבד. כל מאזין שהמשיך את הסיפור קיבל 3 ספרים מתנת 'פלדהיים'.

מהר מאד המשפט הבודד הפך לסיפור מתח היסטורי ודרמטי, האזינו לפרק הראשון:

משפט הפתיחה של אריאל:
הקולות מחצר הבניין לא הותירו מקום לספק. הם חזרו..

והנה המשפטים של המאזינים לפי הסדר:

מישל:
מגפיהם של הקלגסים הרעידו את חדר המדרגות בעודם מטפסים במהירות אל קומת המגורים.

רות:
נקישות מפחידות נשמעו, עמדנו מאחורי הדלת רועדים וידענו זה הם.

עדנה:
נצמדנו אחד לשני, אבא, אמא, שני אחי הקטנים ואני, ספונים ורועדים במטבח הקטן.

נועה:
לפתע ראינו מעטפה צהובה מבצבצת לה מתחת לדלת, שוב?? שאלתי ברעדה, הם לא ירפו מאיתנו, הוסיף בני…

גילה:
הבטנו ברעד בכתוב ע"ג המעטפה, רק שלוש מילים הופיעו עליה. שלוש מילים, מודגשות באדום, נראה היה כי הן רטובות מדמעות. שלוש שאומרות: "מתחנן…פתחו לי"…

רעות:
אימי נרעדה, הכתב הרועד היה מוכר עד לכאב, "זה הוא" לחשה בחלחלה לופתת את הידית הנעולה וידיה מלבינות…

יסכה הר הבית:
אימא פתחה את המעטפה, קראה בדממה את הכתוב בה, הסתכלה עלינו ואמרה: יהיה מה שיהיה "אנחנו לא פותחים את הדלת"…

ליאור:
אחי שמעון שהתחבא בין התנור לארון פנה לאימא ואמר "אימא, אנא פתחי את הדלת, זה חסד ומחסד לא מפסידים"….אך אני ושאר אחיי זעקנו לאאאאא…..

יעקב:
למרות ההתלבטות הקשה החלטנו בסופו של דבר לפתוח את הדלת

יעל:
מאחורי הדלת עמד דוד זאביק שנשבה בידי הקלגסים ורצה להנצל מידיהם ולכן התחפש לאחד מהם

סטלה:
מהרו, רודפים אחרי, החביאוני בביתכם" חיוורון כיסה את פניו והיה מתנשם ומתנשף בדברו. ואנו טיכסנו עצה היכן נחביאו בטרם יבואו הקלגסים.